פרשת "וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה בספר דברים, והפרשה השבעים מתוך חומש התורה. הפרשה עוסקת בברכותיהם של משה רבנו לכל אחד מהשבטים של ישראל, והינה פרשת סיום, המתארת את סיום תקופת חייו של משה ואת מותו.
תוכן הפרשה
- ברכת משה לשבטים: הפרשה פותחת בברכה שמברך משה רבנו את כל שבטי ישראל. כל שבט מקבל ברכה אישית התואמת את מאפייניו ואת תרומתו לעם ישראל. הברכות כוללות לא רק איחולים בריאותיים וכלכליים, אלא גם הבטחות רוחניות וחזון לעתיד.
- שבט ראובן: מברך אותו משה שיהיה חי ויהיה יציב.
- שבט יהודה: מברך אותו משה באומץ וביכולת להיות שליח וגורם אצילות.
- שבט לוי: מברך אותו משה ביכולת לשמש בתפקיד הכהונה ולהיות חונן מהידע והרוח.
- שבט בנימין: מברך אותו משה שה' ישמור אותו ויהיה קרוב לו.
- שבט יוסף: מברך אותו משה בעושר וברכה רבה.
- שבט זבולון: מברך אותו משה להצלחה במסחר ובתנועה.
- שבט יששכר: מברך אותו משה בתבונה והבנה בעסקי התורה.
- שבט גד: מברך אותו משה בהצלחה ובכוח.
- שבט אשר: מברך אותו משה באושר ובריאות.
- תיאור מותו של משה: הפרשה מסתיימת בסיפור מותו של משה על הר נבו, שם הוא ראה את הארץ המובטחת אך לא זכה להיכנס אליה. בתיאור מותו, מדובר על כך שמהלך חייו היה מלא ומושלם, ומשה מת במילוי שליחותו.
הפטרה של פרשת וזאת הברכה
ההפטרה לפרשת "וזאת הברכה" נלקחת מספר ישעיהו, פרק נד. ההפטרה עוסקת בנחמת העם לאחר תקופה קשה ומעידה על השבת שלום ושפע של ברכות ומצוות לעתיד. ההפטרה מספקת את התמונה של גאולה עתידית ותחיית הארץ, כשמתוארת תקופת שלום ושגשוג רוחני.
פירוש ההפטרה
ההפטרה מהווה השלמה לעניין הברכות שבפרשת "וזאת הברכה". בעוד שמשה מברך את השבטים באופן ספציפי, ההפטרה מתמקדת בתמונה כללית של גאולה. ישעיהו מונה את ברכות ה' לעתיד – שלום, רווחה, והתחדשות, ומשמשת כהבטחה לעתיד טוב יותר.
סיכום פרשת וזאת הברכה לפי חב"ד
בחסידות חב"ד, פרשת "וזאת הברכה" נתפסת כהשלמה וכתחנה אחרונה במסע הרוחני של עם ישראל במדבר. פרשת "וזאת הברכה" מהווה את הסיום לתהליך החינוכי שהוביל משה, ופותחת את הדף החדש של כניסת העם לארץ ישראל. חב"ד מדגישה את הרעיון של "סיום טוב הוא סיום טוב", ומלמדת שהברכות של משה לכל שבט מתארות את כוחותיהם המיוחדים של השבטים ואת ההשפעה שלהם על עיצוב עתיד העם.
דבר תורה על פרשת וזאת הברכה
פרשת "וזאת הברכה" מציינת את סיום חייו של משה רבנו ואת הברכות שהעניק לשבטים. הברכות האישיות לכל שבט משקפות את התכנים הייחודיים לכל שבט ואת השאיפות הרוחניות והגשמיות לעתיד. אחד הלקחים המרכזיים מהפרשה הוא ההבנה שכל אחד, גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית, יש לו תפקיד ייחודי בתוכנית האלוהית. באמצעות הברכות השונות, משה מלמד אותנו שהרבה כוחות ויכולות שזורים יחד, וכולם חשובים להשגת היעדים המשותפים של העם.
מצוות בפרשת וזאת הברכה
פרשת "וזאת הברכה" אינה מכילה מצוות חדשות אלא בעיקר ברכות ותיאור מותו של משה. ניתן למצוא כאן השראה והנחיה לחיים ולחברות שונות, אך אין מדובר במצוות חדשות המופיעות בפרשה זו.
שאלות ותשובות
- שאלה: מה היה ההבדל בין ברכתו של משה לשבטי ישראל לבין הברכות שבספר בראשית?
תשובה: ברכות משה שבפרשת "וזאת הברכה" היו אישיות ומיועדות לכל שבט לפי מאפייניו הייחודיים, ואילו ברכות האבות בספר בראשית שימשו כהעברות של ברכות כלליות ותמונות עתידיות לזרעיהם, מבלי להתייחס למאפיינים פרטניים של כל שבט ושבט.
- שאלה: מדוע משה מת על הר נבו ולא נכנס לארץ ישראל, למרות שהוא הוביל את העם במשך כל התקופה הזו?
תשובה: לפי המסופר בתורה, הסיבה לכך היא שה' גזר על משה שלא יכנס לארץ ישראל בשל חטא המים מיריבה. למרות שמדובר בחטא משמעותי אך נקודתי, ההשפעה הייתה על כך שמשה לא יוכל להיכנס לארץ המובטחת, אלא ימות על הר נבו ויראה את הארץ בלבד.
מקורות
- ספר דברים, פרק ל"ד
- ישעיהו, פרק נד
- פרשנויות חסידיות, כגון ספרי חב"ד על פרשת "וזאת הברכה"
בפרשת "וזאת הברכה" אנו למדים לא רק על השפעתו של משה על עם ישראל, אלא גם על חשיבות הברכה האישית לכל פרט ופרט בעם. זהו סיום מרגש ומלא משמעות לסיפור חייו של משה ולתהליך החינוכי שיצר.