מה מברכים על קינואה?

על קינואה מברכים "בורא פרי האדמה".

הברכה נקבעת לפי מקור הצמח ומעמדו ההלכתי. אף על פי שקינואה משמשת לעיתים רבות כתחליף לדגן ומופיעה בתפריט בדומה לאורז או חיטה, מבחינה בוטנית והלכתית היא אינה נחשבת לאחד מחמשת מיני דגן, ולכן ברכתה איננה "בורא מיני מזונות" אלא "בורא פרי האדמה".

מקורות לכך:

1. שולחן ערוך (או"ח, סימן רי"ד) – עוסק בברכות על מיני דגן. קינואה אינה נכללת בחמשת המינים (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, ושיפון), ולכן אינה נכללת בקטגוריית "מזונות".

2. פוסקי זמננו – ביניהם הגר"ע יוסף, הרב אליהו והרב שלמה עמאר פסקו שברכת הקינואה היא "האדמה", משום שאינה דגן ואינה תופחת כמו לחם.

3. משנה ברורה (סי' רי"ד) – קובע שבמיני זרעונים שאינם דגן – הברכה היא "האדמה", אפילו אם מבשלים אותם.

אשכנזים, ספרדים וחב"ד:

• כולם נוהגים שברכת קינואה היא "בורא פרי האדמה", אלא אם כן היא מעורבת בתערובת עם דגן אמיתי, או שטחנו אותה לאכילה במרקם כעין דייסה עם קמח דגן – אז יש לבחון את ההרכב.

ברכה אחרונה:

• "בורא נפשות רבות" – מאחר שקינואה אינה דגן, אין מברכים "על המחיה" אלא "בורא נפשות", גם אם נאכלת בכמות מרובה.

לסיכום

• ברכה ראשונה: בורא פרי האדמה

• ברכה אחרונה: בורא נפשות

• הסיבה: קינואה איננה אחד מחמשת מיני דגן

חברותא בטלפון

חברותא בטלפון מאפשרת ללמוד תורה גם במצבים שבהם אין אפשרות להיפגש פיזית. חברותא בטלפון