מה מברכים על קינואה?

על קינואה, כמו גם על רוב הדגנים, מברכים "בורא מיני מזונות".

הברכה נבחרת על פי סוג המזון ויתרונו בתהליך העיכול ובתכנים התזונתיים שלו. קינואה נחשבת לדגן, והשימוש הנפוץ שלה הוא בחטיפים, מנות עיקריות וכתוספת למגוון מאכלים.

המקורות לכך הם:

1. שולחן ערוך (אורח חיים, סימן רי"ע): ההנחה היא שברכות על דגנים כלשהם יהיו ברכה שקשורה לקטגוריה זו, כלומר "בורא מיני מזונות".
2. משנה ברורה (סימן רי"ע, ס"ק ב'): מפרט את העקרונות של הברכה על מזונות שונים ומפרש את ההגדרה ל"בורא מיני מזונות" לדגנים כולל קינואה.

כמו כן, ישנם מקרים בהם יש להניח שברכה אחרונה גם עשויה להיות "על המחיה" (בורא נפשות) אם אוכלים את הקינואה כחלק מארוחה עיקרית.

ברכה ראשונה על קינואה:

1. אשכנזים וספרדים:
   • ברכה ראשונה: בורא מיני מזונות.
   • מקור: קינואה נחשבת לקטנית, ולכן על פי רוב הדעות, ברכתה היא בורא מיני מזונות. מקור לכך הוא שהקינואה נחשבת למין של דגן, ואם היא נטחנה כקמח או בושלה כגרגרי דגן, ברכתה בורא מיני מזונות. כך נמסר בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף א') ובפוסקים נוספים.
2. חסידות חב"ד:
   • ברכה ראשונה: בורא מיני מזונות.
   • מקור: חסידות חב"ד נוהגת בהתאם לפסיקות הרוב המקובלות, אשר גם לפי דעתם הקינואה נחשבת למין של דגן, ולכן ברכתה בורא מיני מזונות.

ברכה אחרונה על קינואה:

• ברכה אחרונה: אם אכלת קינואה בשיעור הנדרש (כ-27 גרם או יותר), מברכים "על המחיה".
• מקור: הברכה האחרונה "על המחיה" נתקנה לברכת מיני מזונות, כפי שמצוין בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף ב').

לסיכום, קינואה ברכתה היא "בורא מיני מזונות" וברכתה האחרונה, אם אכלת כמות מספקת, היא "על המחיה".

חברותא בטלפון

חברותא בטלפון מאפשרת ללמוד תורה גם במצבים שבהם אין אפשרות להיפגש פיזית. חברותא בטלפון