מה מברכים על צנימים?

על צנימים, שהם פרוסות לחם קלוי או יבש, מברכים "בורא מיני מזונות". צנימים נחשבים למאכל דגן שמיוצר מקמח, ולכן הברכה המתאימה להם היא זו שנאמרת על מאכלים מבוססי דגן.

הברכה על צנימים תלויה באופי הצנימים ובאופן הכנתם. צנימים הם בדרך כלל פרוסות לחם קלוי או מטוגנות, ולכן סוג הברכה שיבחר תלוי בחומרים ובתהליך הכנתם. הנה הסבר מפורט על מתי לברך "המוציא לחם מן הארץ" ומתי לברך "בורא מיני מזונות":

1. צנימים מעשיים ממתכון של לחם (פיתה, חלה וכו')

ברכה ראשונה: "המוציא לחם מן הארץ"

• הסיבה: צנימים שמקורם בלחם, גם אם קלויים או מטוגנים, שומרים על טעמם ומעמדם כפרי לחם. ולכן, הברכה הראשונה עליהן היא "המוציא לחם מן הארץ".
• הנחיה: גם אם הצנימים עברו תהליך של קליה או טיגון, הם עדיין נחשבים ללחם מבחינה הלכתית.
  • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד.

2. צנימים מבצק (כגון בצק ממולא, או אם הושם בתפזורת של בצק פריך)

ברכה ראשונה: "בורא מיני מזונות"

• הסיבה: אם הצנימים עשויים מבצק בלבד (למשל, בצק פריך או בצק דק שנעשה ממנגל) ואינם נחשבים ללחם, הברכה המתאימה היא "בורא מיני מזונות". במקרה זה, הבצק מהווה את העיקר.
• הנחיה: כאשר הבצק עובר טיפול (כגון טיגון) והוא מהווה את מרכיב הבסיס של המנה.
  • מקור: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף א.

צנימים סיכום:

• צנימים מלחם (פיתה קלויה, חלה קלויה):
  • ברכה ראשונה: "המוציא לחם מן הארץ".
• צנימים מבצק (בצק פריך או דק):
  • ברכה ראשונה: "בורא מיני מזונות".

צנימים ברכה אחרונה:

• אם אוכלים צנימים של לחם בכמות משמעותית (כגון כמות שמביאה לרוויה):
  • ברכה אחרונה: "בורא נפשות".
• אם אוכלים צנימים מבצק בכמות משמעותית:
  • ברכה אחרונה: "על המחיה".