על חומוס, הברכה המתאימה היא "שהכול נהיה בדברו". חומוס, שמיוצר מחומוס או קטניות אחרות, נחשב למאכל שמיוצר מחומרים שאינם נחשבים לדגן או לפרי, ולכן הברכה הכללית המתאימה היא "שהכול נהיה בדברו".
הברכה על חומוס תלויה באופן הכנתו והאם הוא מוגש בצורה של ממרח או כקונספט גולמי. הנה ההנחיות המפורטות:
1. חומוס מבושל או מבושל בגרגרים:
- הברכה הראשונה: "בורא פרי האדמה".
- הסיבה: כאשר חומוס מוגש כגרגרים מבושלים או בטופס לא מעובד, הוא נחשב לקטנייה ולכן הברכה היא "בורא פרי האדמה".
- מקורות:
- אשכנזים וספרדים: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד.
- חסידות חב"ד: הנהגות חב"ד בעניין ברכות.
2. חומוס כתוש או ממרח חומוס:
- הברכה הראשונה: "שהכל נהיה בדברו".
- הסיבה: כאשר חומוס מעובד ליצירת ממרח (כמו חומוס טחינה), נחשבת העיבוד לקבוע את סוג הברכה.
- מקורות:
- אשכנזים: שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סו), שו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' ג).
- ספרדים: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד.
- חסידות חב"ד: הנהגות חב"ד בעניין ברכות.
3. חומוס כתוש עם תוספות רבות:
- הברכה הראשונה: "שהכל נהיה בדברו".
- הסיבה: אם החומוס עובר תהליך עיבוד נרחב מאוד ומתווספות אליו תוספות רבות, ייתכן שיגיע למצב שבו הברכה הראשונית תהיה "שהכל נהיה בדברו". זה נכון כאשר החומוס משתנה בצורה מאוד קיצונית כך שהוא כבר לא נחשב לחומוס במובן הרגיל.
- מקורות: אין מקור ספציפי לכך, אך זה יכול להיות על פי השיקול של מהות האוכל ושילוב מרכיבים.
ברכה אחרונה:
- אם אוכלים חומוס מבושל או מבושל בגרגרים:
- ברכה אחרונה: "בורא נפשות" אם אוכלים כמות משמעותית.
- מקורות: שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סו).
- אם אוכלים חומוס כתוש או ממרח:
- ברכה אחרונה: "על המחיה" אם אוכלים כמות משמעותית.
- מקורות: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד.
חומוס סיכום:
- ברכה ראשונה על חומוס מבושל: "בורא פרי האדמה".
- ברכה ראשונה על חומוס מעובד (כגון ממרח חומוס): "שהכל נהיה בדברו".
- ברכה ראשונה על חומוס מעובד ביותר עם תוספות רבות: ייתכן "שהכל נהיה בדברו" לפי השיקול.
- ברכה אחרונה:
- על חומוס מבושל: "בורא נפשות" במקרה של אכילה בכמות משמעותית.
- על חומוס מעובד: "על המחיה" במקרה של אכילה בכמות משמעותית.