על ביצה, שהיא מאכל המגיע מבעלי חיים, מברכים "שהכול נהיה בדברו". ביצה אינה נחשבת לקטגוריה של ירקות, פירות או דגנים, ולכן הברכה המתאימה לה היא הברכה הכללית.
ברכה על ביצה
הברכה על ביצה תלויה באופייה של הביצה ובמידת השימוש בה.
1. ברכה ראשונה על ביצה:
- אשכנזים:
- ברכה ראשונה: "בורא פרי האדמה".
- הסיבה: ביצה נחשבת למאכל שמקורו מהחיה ולא מהאדמה. הברכה הראשונה עליה היא "בורא פרי האדמה" רק אם מדובר בביצה שלא עברה בישול או הכנה (למשל, ביצה קשה או מבושלת).
- מקורות:
- שולחן ערוך: אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף ב'.
- שו"ת אגרות משה: ח"ד סי' סו.
- ספרדים:
- ברכה ראשונה: "שהכל נהיה בדברו".
- הסיבה: ביצה, בין אם היא מבושלת או מבושלת, נחשבת למאכל שההכנה שלו כוללת תהליך שבו היא משנה את טיבה, ולכן מברכים עליה "שהכל נהיה בדברו".
- מקורות:
- שולחן ערוך: אורח חיים, סימן רי"ד, סעיף ב'.
- חסידות חב"ד:
- ברכה ראשונה: "שהכל נהיה בדברו".
- הסיבה: גם בחב"ד נוהגים לברך "שהכל נהיה בדברו" על ביצה, מכיוון שהיא נחשבת למאכל שלא ניתן להגדירו כהנושא פרי אדמה.
- מקורות: הנהגות חב"ד בעניין ברכות.
2. ברכה אחרונה על ביצה:
- אם אוכלים ביצה בכמות משמעותית (כגון ביצה שלמה או יותר):
- הברכה אחרונה: "בורא נפשות".
- הסיבה: כאשר אוכלים ביצה בכמות מספקת, הברכה אחרונה הנכונה היא "בורא נפשות" כיוון שהיא מספקת תזונה משמעותית.
- מקורות:
- אשכנזים: שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' סו).
- ספרדים: שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רי"ד.
- חסידות חב"ד: הנהגות חב"ד בעניין ברכות.
- אם אוכלים ביצה בכמות קטנה מאוד: אין חובה בברכה אחרונה אם מדובר בכמות שאינה מספקת תחושת שובע.
ביצה סיכום:
- ברכה ראשונה על ביצה:
- אשכנזים: "בורא פרי האדמה" אם מדובר בביצה שלא עברה בישול או הכנה.
- ספרדים: "שהכל נהיה בדברו".
- חסידות חב"ד: "שהכל נהיה בדברו".
- ברכה אחרונה על ביצה:
- אם אוכלים כמות משמעותית: "בורא נפשות".
- אם אוכלים כמות קטנה מאוד: אין צורך בברכה אחרונה אם מדובר בכמות שאינה מספקת תחושת שובע.