מה זה 'עתיק יומין'?

גלה את המשמעות של המושג "עתיק יומין" בתורה, בקבלה ובחסידות. מאמר זה מציע הבנה מעמיקה על מושג זה, כולל פירושים, מקורות, ומשל שממחיש את הרעיון.

1. הגדרת המושג 'עתיק יומין' בתורה

המושג "עתיק יומין" מופיע לראשונה בתנ"ך בספר דניאל (פרק 7, פסוק 9):

"עַד־עַתִּיק יֹומִין יֵשֵׁב".

בתנ"ך, "עתיק יומין" מתייחס לדמות עליונה, חכמה ומעוררת יראה, אשר ישבה בכסא המשפט ומצפה להעניש את הרשעים ולגמול לצדיקים. מדובר בדמות שמייצגת חכמה עמוקה ונצחיות.

2. המשמעות בקבלה

בקבלה, המושג "עתיק יומין" מתייחס לספירה העליונה ביותר, שנמצאת מעל לספירות ה"כתר", "חכמה" ו"בינה". עתיק יומין מתאר את ההוויה האינסופית של האלוהות, מעבר לספירות ולכוחות המוכרים. זוהי התפיסה הקבלית של האלוהות לפני תהליך ההתפשטות והבריאה.

הקבלה הלוריאנית, כפי שפותח רבי יצחק לוריא (האר"י), מתארת את "עתיק יומין" כמצב של אור אינסופי שהכיל את כל האור והסודות לפני שבירת הכלים. זהו מקור כל האורות והספירות, מקום בו הכל אחד ואין הבדל בין נברא לבורא.

מקור:

• ספר עץ חיים של האר"י, שער א.

3. המשמעות בחסידות

בחסידות, המושג "עתיק יומין" מקבל פרשנות נוספת. כאן מדובר על הרעיון של "העצמות" של הבורא, כלומר, מהותו הפנימית והטרנסצנדנטית של האלוהים, מעבר לכל הגדרות ותפיסות שלנו. חסידות חב"ד, בראשות רבי שניאור זלמן מליאדי, מדברת על "עתיק יומין" כעל היבט של האלוהות שטרם גילוי, היבט שאינו נגלה אלא רק דרך התגלויות מאוחרות יותר.

המשמעות של "עתיק יומין" בחסידות היא ששורש כל ההתגלויות והתופעות בעולם הוא בהוויה העליונה הזאת, שהיא מעבר לתפיסת השכל האנושי.

מקור:

• ספר תניא של רבי שניאור זלמן מליאדי, פרק מה.

4. משל להבנה עמוקה

המשל של הדיאלוג עם העתיק:

במשל זה, דמיינו שישנו אדם חכם מאוד ששוכב במיטתו ויודע את כל הידע בעולם. לעיתים, הוא מספר לתלמידיו חלק מהידע, אך רובו נשאר בגדר סוד. כאשר התלמידים שואלים אותו שאלות על מהות העולם והיקום, הוא תמיד עונה במשפטים כלליים ועמוקים. המידע שהוא מעניק להם הוא רק חלק קטן מהידע האדיר שהוא שוכן בתודעתו.

בעתיק יומין, כפי שמוסבר בקבלה ובחסידות, הוא האדם החכם ביותר שיש לו את כל הידע והחכמה. המידע שהוא מגלה לנו הוא רק פרספקטיבה מצומצמת של מהות כל העומק האלוהי.

עתיק יומין סיכום

המושג "עתיק יומין" מתאר היבט עליון ומעורפל של האלוהות, שמופיע בתנ"ך כישות חכמה וקדושה, בקבלה כספירה עליונה שמעבר להוויה הגלויה, ובחסידות כמצב טרנסצנדנטי של האלוהים שטרם גילוי. כל אחת מהגישות מספקת פרספקטיבה ייחודית על המושג ומציעה הבנה מעמיקה יותר של האלוהות ומקומה ביקום.

מקורות:

• דניאל 7:9
• ספר עץ חיים (האר"י)
• ספר תניא (רבי שניאור זלמן מליאדי)

חברותא קידושין

בלימוד חברותא קידושין, עוסקים בהלכות הקשורות לנישואין וכתובה. חברותא קידושין